?למה לא הוזכר בתורה השם של אמא של אברהם אבינו

בפתח הדברים, אנו ניצבים בפני שאלה מסתורית המעסיקה את עולמם של חכמי ישראל מדורי דורות. התורה הקדושה, אשר מדקדקת בכל אות ותג, ואף מונה את שמותיהם של צדיקים ורשעים כאחד, מחסירה מאיתנו פרט שנראה בסיסי כל כך: מהו שמה של אם

למה לא הוזכר בתורה השם של אמא של אברהם אבינו בפתח הדברים, אנו ניצבים בפני שאלה מסתורית המעסיקה את עולמם של חכמי ישראל מדורי דורות. התורה הקדושה, אשר מדקדקת בכל אות ותג, ואף מונה את שמותיהם של צדיקים ורשעים כאחד, מחסירה מאיתנו פרט שנראה בסיסי כל כך: מהו שמה של אם ,האומה, האישה שילדה את אבינו אברהם? בעוד ששם אביו, תרח, מפורש ומופיע בכתובים דמותה של האם נותרה כצללית המסתתרת בין שורות המדרש והגמרא. השאלה אינה נוגעת רק לידיעה היסטורית, אלא היא מהותית לזהותו של אברהם: האם ייתכן שדווקא ההשמטה המכוונת הזו היא שמלמדת אותנו על גדלותו הבלתי נתפסת של אברהם, שהצליח להאיר את העולם באור האמונה ללא השפעה הורית מחנכת? ואולי ההעלמה הזו נועדה לשמור את שמה כסגולה נסתרת, כוח רוחני המשמש בעת צרה? בדרכנו אל הפתרון, נצא למסע מרתק שבו נפגוש את גדולי האחרונים, נחשוף את הנסתר בגלוי, ונבין מדוע לעיתים השתיקה של .התורה היא הקול העוצמתי ביותר שניתן לשמוע כדי להבין את פשר השתיקה התורנית, עלינו להכיר תחילה את השם שנשתמר במסורת ישראל, ואת הכוחות הרוחניים המופלאים שייחסו לו גדולי הדורות. אברהם אבינו, עמוד העולם, שורשו נטוע עמוק, וגם אם שמה של אמו אינו מופיע במפורש בכתובים, הוא נחקק .בזיכרון האומה ככוח מגן ביארה: אמו של אברהם אבינו נקראה אמתלאי בת)(דף צא ע"א הגמרא במסכת בבא בתרא כרנבו. ואמו של המן הרשע נקראה אמתלאי בת עורבתי. והסימן לזכור את השמות הינו אברהם היה טהור ואמו נקראה כרנבו – כרים לשון צאן שהם טהורים, אך המן שהיה טמא נקרא אמו על שם עורב, שהינו עוף טמא. המפרשים עמדו על ההקבלה הזו, המדגישה את .הניגוד המהותי שבין שורש הקדושה של אברהם לבין טומאת הרשע , כתב: מצאתי בספר ישן, אמיה דאברהם)(ערך אברהם הגר"י למפורנטי בספרו פחד יצחק האומרה שלוש פעמים לפני השלטון ימצא חן בעיניו. נראה להסביר כי השם אינו רק ציון .של דמות היסטורית, אלא כוח רוחני שיוצר חיבור לסגולת האבות ולמציאת חן בלב הבריות , ביאר: סגולה להולך לפני מלך או שר ומושל)'(כף אחת אות ט החיד"א בספרו עבודת הקודש

חנ תשרפ 769 769 יאמר טו"ב פעמים אמתלאי בת כרנבו קודם שיעמוד לפניו. החיד"א מדגיש את העוצמה .שבשינון השם, כפי שהדבר עבר במסורת הצדיקים כדרך להינצל מאימת השרים ומלכויות ביאר: שאמו של אברהם אבינו נתגלגלה)(מערכת א אות סא בספר רגל ישרה לרצ"א מדינוב באשה שהמית המלך את שבעת בניה על קדושת השם ואף היא עלתה על הגג וכו' ואמרה לבניה אמרו לאברהם אביכם וכו' ונתקנה אז. נראה כי בגלגול זה בא לידי ביטוי כוחה של .האם, שגם היא מסרה את נפשה למען השם והזכירה את זכות אברהם אבינו הכוח הרוחני הטמון בשמה של אמתלאי בת כרנבו אינו נשאר בתיאוריה בלבד, אלא הוא נחשף ככוח מגן ממשי המלווה את בני ישראל ברגעי הסכנה הגדולים ביותר, כפי שמעידים .עובדות ומעשים של גדולי הדורות :, ביאר)'(פרק א בספר קראתי ואין עונה, המגולל את פרקי חייו של רחמ"ד וויסמנדאל זצ"ל ביום שישי לפני כניסת השבת בלכתו מאחת מרחובותיה של העיר נייטרא, בא ממולו אדם שלא הכירו מעולם, ואותו אדם שאלו מה היה שמה של אמו של אברהם אבינו. רחמ"ד ,וויסמנדאל זצ"ל לא הבין את פשר השאלה, ואותו אדם חזר פעמים אחדות על שאלתו והוסיף אם לא תענה לי על השאלה תצטער על כך. במוצאי שבת קיבל רחמ"ד וויסמנדאל זצ"ל הודעה מביתו שאביו הלך לעולמו. הוא ראה קשר בין פטירת אביו לבין השאלה שנשאל בדבר שם אמו של אברהם אבינו, כי במוצאי שבת לאחר שקיבל את ההודעה על פטירת אביו, פתח את ספר משמרת שלום בהלכות שמחות וגילה ששם נאמר אמתלאי בת כרנבו אימא דאברהם סגולה בשעת סכנה. רחמ"ד וויסמנדאל זצ"ל הבין שבאותה שעה שנשאל על שמה של אמו של אברהם אבינו, נפל אביו למיטת חוליו ממנה לא קם יותר. סיפור זה היה .רחמ"ד וויסמנדאל זצ"ל מספר לפעמים לחבריו ולתלמידיו כעדות חיה לכוחה של הסגולה : ביאר)(עמוד קמב בספר לפיד האש המביא את פרקי חייו של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בעל המעשה רבי אליעזר שטייסל, ששרד את השואה, סיפר שנלקח מקלויזנבורג על ידי ההונגרים לעבודת כפיה, ובא אל הרבי להיפרד ולבקש ברכה שישאר בחיים. הרבי הורה לו בתורת סגולה שלושה דברים, שאזהר מאד בכיסוי הראש, ובנטילת ידיים, וללחוש בכל עת צרה את המלים אימיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, יבוא המלך והמן היום, אלהה דרבי מאיר ענני. הרבי אמר לו בהושיטו את ידו לברכת פרידתנו אם שלש אלה תעשה ישמרך אלוהים ותינצל, וכך הווה. הדברים מבארים כי השם אינו רק מידע היסטורי, אלא מפתח .רוחני הפותח שערי רחמים ומגן על האדם מכל צרה לאחר שראינו את כוחה של הסגולה, נצלול אל השאלה המרכזית: מדוע בחרה התורה להשמיט את שמה של אם האומה, אמתלאי בת כרנבו. הבנה זו תפתח בפנינו צוהר להערכת גדלותו הייחודית של אברהם אבינו, אשר פילס את דרכו אל האמונה מתוך כוחותיו .הפנימיים בלבד ביאר: בשעה שנשא)(עמוד כה רבי אברהם אבלי זצ"ל ממונקאטש בספר אגרא דהספידא הספד על רבי ישראל רפפורט ועל רבי שרגא פישמן זצ"ל, את הטעם מדוע לא הוזכר שם

גם לנשמה מגיע אוכל 770 770 אמו של אברהם אבינו בתורה. וכתב: שע"פ רבא דרובא צדקת הצדיק ויראת השם באה לו מכח אמו הצדקת, כמו שמצינו ששרה הדריכה ליצחק ורבקה ליעקב וכהנה. אבל את אברהם אבינו לא הדריכתו אמו אמתלאי בת כרנבו דהא כחשה ואמרה שאינו בנה כמבואר במדרשים, דהא כשנולד אברהם לא הייתה אמו אצלו, משום שהייתה מתייראת מבעלה תרח שלא ימסור אותו לנמרוד להרוג אותו, כי נמרוד היה יודע בטומאת כשפים שאברהם ימרוד .בו, במה שהוא אומר שהוא אלוהי ביאר: ולפי"ז מבואר מדוע לא כתוב בתורה את)(שם רבי אברהם אבלי זצ"ל ממונקאטש שם אמו של אברהם אבינו במפורש, דיש לומר שבאו להשמיענו בזה צדקתו של אברהם .אבינו שלא היה לו שום הדרכה מאמו ואעפ"כ היה צדיק אשר לא היה כמותו בכל העולם ובזה היה אברהם יותר מכל העולם שבלי שום הדרכה מימי קטנותו עד גדלו אעפ"כ היה צדיק גדול. אבל את אביו תרח שפיר מזכיר בתורה, שהוא היה רוצה להדריך את אברהם לעבודה זרה, ואברהם אבינו לא השגיח עליו ובן שלש שנים הכיר את בוראו והודיע לכל עולם כבודו של הקב"ה, אף שאביו תרח הכניסו למחבוש עשר שנים שיעבוד עבודה זרה ואם לאו ימסרו לנמרוד להשליכו לכבשן האש, הוא לא השגיח על כל זה ובלי שום הדרכה מצדיק אחר רק .מעצמו הכיר את בוראו ביאר: כמו שפירש רש"י שנח היה צריך סעד)(שם רבי אברהם אבלי זצ"ל ממונקאטש לתומכו אבל אברהם היה מתחזק והולך בצדקו מאליו, ושפיר נכתב אביו תרח בפירוש בתורה ואמו הצדקת לא כתיב בתורה להראות בזה גודל צדקת אברהם אבינו. ההסבר העולה מדבריו הוא שהשתיקה התורנית היא הדיבור החזק ביותר; היא מעידה על כך שאברהם לא היה תוצר של חינוך סביבתי או הדרכה אמהית כשרה, אלא הוא מקור לעצמו, איש האמונה .שבנה את עולמו הרוחני מתוך מציאות של נתק והתנגדות מצד הוריו וסביבתו לאחר שהעמקנו בהשמטת השם כמורה על עצמאותו הרוחנית של אברהם, נרחיב את היריעה ונתבונן בשיטות גדולי המחשבה על משמעות ההתנתקות המוחלטת של אברהם .מהבית ומהמסורת ההורית, כשלב הכרחי בגיבוש אישיותו כראש האומה ביאר: כי אברהם אבינו נדרש לצאת מארצו)'(פרק י 'המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה וממולדתו ומבית אביו כדי להתחיל מציאות חדשה שאינה יונקת מהעבר האלילי. נראה להסביר כי ההתנתקות מהבית, כולל ההתנתקות מהשפעת האם, הייתה תנאי הכרחי ללידתה של האמונה המונותאיסטית הטהורה; אברהם לא היה יכול להפוך לאב המון גויים אילו היה .נשאר תחת חסות הדרכתו של תרח או תחת השפעת אמו ביאר: כי כוחו של אברהם אבינו היה ביכולתו)'(שער א רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים – 'להזדכך בעצמו, ללא עזרת הדרכה אנושית, כפי שנאמר וילך אברם כאשר דבר אליו ה הליכה זו היא התנתקות מהעולם הישן. נראה להוסיף כי השמטת שמה של אמו מדגישה את העובדה שהאמונה אינה עוברת בתורשה במקרה של אברהם, אלא היא הכרעה אישית .עמוקה שנולדה מתוך בירור עצמי מוחלט, תוך שלילת כל מה שקדם לה ביאר: כי כל אדם מישראל צריך)(פרשת לך לך האדמו"ר מאיזביצא בספרו מי השילוח

חנ תשרפ 771 771 למצוא את האברהם שבו, את היכולת להתנתק מהסביבה המוכרת ומהרגלי העבר כדי לדבוק באמת. נראה ליישב כי הסיפור על העדר ההדרכה מצד אמו של אברהם הוא אב טיפוס לכל יהודי המבקש את האמת, המבין לעיתים כי עליו לפלס דרך חדשה משלו, גם כאשר הוא .נאלץ לעמוד מול המוסכמות של ביתו ומולדתו, כדי להגיע אל המפגש הישיר עם השם ביארו: כי אברהם היה ראש וראשון לכל גרי הצדק, שכן)(במדרש רבה, פרשת נח המפרשים הוא גייר את עצמו ואת סביבתו מתוך כוחו הפנימי. נראה להסביר את הדברים, כי השם של אמו לא נכתב כדי שלא נתלה את גדולתו בזכותה, אלא כדי שנבין שאברהם פעל במישור אחר, שבו היחיד עומד מול בוראו ובונה עולם מאפס, וזהו המסר הגדול לדורות: היכולת .להתחיל מחדש בטהרה, ללא קשר לשורשים הטבעיים שהיו עלולים להגביל את ההתעלות ואולם עתה אנחנו ניצבים בפני פרדוקס מחשבתי: אם השבח הגדול של אברהם אבינו הוא בכך שלא נזקק להדרכה אמהית ומסורתית, מהי המשמעות של עולם החינוך וההדרכה עבורנו? הבירור הזה מעמיד את כוח הבחירה של אברהם מול האחריות החינוכית המוטלת .עלינו כיום, ומדגיש את ייחודיותו של אבי האומה כמי שפרץ דרך עבור כלל ישראל ביאר: כי ההבדל בין אברהם אבינו לשאר הדורות)(פרק יא 'המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה הוא שכל הדורות צריכים לקבל תורה מסיני, אך אברהם אבינו הגיע אל האמת מתוך שכלו העצמי ומתוך דבקותו בבורא ללא סעד מן החוץ. נראה להעמיק ולומר כי זוהי דרגת הצדיק שאינו נזקק למתווכים, אלא שכלו וליבו הם כלי הקיבול הישיר להשראת השכינה, ועל כן .ההדרכה החינוכית הרגילה אינה שייכת למי שמגלה את האור בתוך חושך מוחלט ביאר: כי הקריאה לאברהם לצאת מארצו ומבית)(בראשית יב א הספורנו בפירושו על התורה .אביו נועדה לנתקו מההרגלים המוטעים שספג בבית תרח, כדי שיוכל לפתח הנהגה חדשה נראה ליישב כי החינוך שאנו מכירים אינו סתירה לדרכו של אברהם, אלא הוא מהווה את השלב שבו אנו מנחילים את מה שאברהם גילה בעמל נפשו; אנו מלמדים את דורות הבאים את האמת שאברהם השיג בעצמו, כדי שהם לא יצטרכו להתחיל מבראשית, אלא יוכלו .להמשיך את מסעו מנקודת השיא אליה הגיע ביאר: כי אברהם הוא דגם לאדם)(פרשת לך לך מו"ר הגר"א וייס בספרו שו"ת מנחת אשר הבוחר באמת למרות הסביבה, אך יחד עם זאת הוא הצטווה בחינוך בניו אחריו, כפי שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו. נראה להוסיף כי גדלותו של אברהם היא בכך שהוא עצמו לא נזקק להדרכה, אך דווקא בשל כך הוא ידע להעריך את החשיבות של הדרכת הדורות הבאים, כדי שיוכלו לצעוד בדרך הסלולה שהכין להם, ולא יצטרכו לעבור את .מסלול הייסורים והבירורים שהוא עבר התובנה העולה מכאן היא שההדרכה אינה מיועדת לצמצם את אישיותו של האדם, אלא להעניק לו את הכלים שגילו גדוליו. אברהם אבינו הוא המקור לכל גילויי האמונה, והעובדה ששם אמו הועלם מהתורה מלמדת אותנו שאכן, בבסיסו של כל יהודי טמון אותו ניצוץ אברהמי המבקש את האמת מתוך חיפוש עצמי, אך התורה והחינוך הם שמעניקים למבנה

גם לנשמה מגיע אוכל 772 772 האישיות הזה את התוכן והמסגרת המאפשרים לו להאיר את העולם מבלי ליפול למלכודות .היצר שסביבו אנו מוסיפים נדבך משמעותי לתפיסת עולמנו, שבו השמטת שמה של אם האומה אינה רק עדות לבידודו הרוחני של אברהם, אלא אבן יסוד בנגישות של כל אדם אל דרכו. כשהתורה מעלימה את הפרטים המייחסים את אברהם לשורשיו הטבעיים, היא הופכת אותו לדמות שהיא מעבר למקום, מעבר לזמן ומעבר לנסיבות משפחתיות, ובכך היא מזמינה כל אחד .’מאיתנו לראות את עצמו כצאצא רוחני שלו, שאינו זקוק לייחוס אבות כדי לעמוד לפני ה ביאר: כי אברהם נכתב כאילו נולד מתוך)(בראשית יא כו הכלי יקר בפירושו על התורה המציאות עצמה, ללא השתלשלות טבעית של אב ואם המעצבים את דמותו, כדי ללמדנו שהוא מציאות חדשה שנוצרה מתוך רצון האלוקי המוחלט. נראה להסביר כי הניתוק הזה מהעבר המשפחתי הוא שמחזק את היכולת של כל אדם להזדהות עם אברהם; הרי אם אברהם היה מוצג כתוצר של הדרכה אמהית מושלמת, היינו עלולים לומר שרק מי שזכה .לחינוך כזה יכול להגיע למעלתו ביאר: כי אברהם)(חלק י, יורה דעה סימן נט הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו יביע אומר אבינו נבחר דווקא משום שידע להילחם על אמונתו מתוך עמדת נחיתות מוחלטת, ללא עזרה משפחתית. נראה להוסיף כי זהו הסוד הגדול שבאברהם: הוא אינו שייך למשפחה מסוימת, אלא הוא שייך לכל מי שבוחר באמת. ההשמטה של שם אמו מנטרלת את הכוח של המורשת הביולוגית ומעמידה את האחריות על כתפיו של הפרט, מה שמאפשר לכל אדם .להרגיש שאברהם הוא אב אישי לכל תועה ומחפש דרך ,האדמו"ר מקוצק ביאר: כי כל אחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אברהם וזאת מתוך הכרה שהוא עצמו יכול וצריך לבנות את האמונה שלו מחדש, בלי להישען על ירושת העבר. נראה להסביר כי הזהות של אברהם אינה נבנית על שמות ותארים אלא על רדיפה בלתי פוסקת אחרי האמת. כאשר התורה אינה מזכירה את אמו, היא אומרת לנו בעצם שאין לאברהם עבר שיכול להגדיר אותו; הוא כולו הווה וכולו עתיד של התמסרות לה', וזהו .המודל המכונן לכל אדם החפץ להתקרב אליו ,לאחר שהבנו את הממד העמוק של ההתנתקות והעצמאות הרוחנית של אברהם אבינו עלינו לשוב אל הפן המעשי והנסתר המלווה את שם אמו, אמתלאי בת כרנבו. עלינו לשאול כיצד ייתכן שהשם שהתורה השמיטה במכוון כדי להדגיש את בידודו של אברהם, הפך .במסורת ישראל לסגולה כה עוצמתית של הצלה והגנה ,הספר משמרת שלום בהלכות שמחות ביאר: כי הזיכרון של שמה של אמתלאי בת כרנבו אימא דאברהם, הוא סגולה בשעת סכנה. נראה להסביר את הדברים, כי אף שהתורה לא כתבה את שמה כדי להבליט את צדקתו העצמאית של אברהם, חכמי ישראל גילו לנו כי שם זה נושא בתוכו כוח אלוקי של הגנה. ייתכן לומר כי דווקא משום שהשם נותר מחוץ לכתובים המפורשים, הוא נשמר כסוד מיוחד בפי הצדיקים, ככוח רוחני שאינו כפוף למסגרת הנגלית .של העולם, אלא הוא פועל במישורים שלמעלה מן הטבע

חנ תשרפ 773 773 רחמ"ד וויסמנדאל זצ"ל בספר קראתי ואין עונה ביאר: את עוצמת החיבור שבין השאלה על אמו של אברהם לבין גורלו האישי, כאשר הבין שהשאלה נשאלת בשעה של סכנה רוחנית או גופנית. נראה להוסיף, כי כוחה של הסגולה אינו טמון רק במילים עצמן, אלא בעצם הפנייה אל שורשו של אברהם, גם אל מה שנותר נסתר מהתורה. פנייה זו היא ביטוי להכרה בכך שגם מה שאינו מפורש בתורה הוא חלק מן המציאות האלוקית המקודשת שניתן להיעזר .בה בשעת צרה האדמו"ר מקלויזנבורג בספר לפיד האש ביאר: כי הלחישה של השם בעת צרה היא מעשה המשלב את זכות האבות עם בקשת רחמים אישית, אלהה דרבי מאיר ענני. נראה להסביר כי השילוב הזה הוא המפתח: אנו פונים אל האימא של אברהם, אל המקור שממנו יצא המנהיג של האמונה, ומבקשים שזכותו תעמוד לנו. השימוש בסגולה זו אינו סותר את גדלותו העצמאית של אברהם, אלא הוא מהווה הכרה בכך שאנו, החיים בתוך הנסיונות הקטנים והגדולים, נזקקים לכלים שחכמים מסרו לנו כדי להתחבר אל אותו כוח חיים שהניע את .אברהם אבינו בעצמו התובנה העמוקה כאן היא שהידיעה על שם האם היא ירושה רוחנית שהועברה בעל פה כדי למלא את החסר שבהעלמה הכתובה. החסר הזה בתורה, שהיה אמור להדגיש את בדידותו של אברהם, הפך במרוצת הדורות לכלי של קרבה והגנה. אנו לומדים שגם במקומות שבהם התורה בוחרת לשתוק כדי ללמדנו על עוצמת הפרט, הקב"ה הותיר לנו שבילים של אור בדמותן של סגולות ומסורות, המאפשרות לנו למצוא סעד ותמיכה גם כשאנו מרגישים .נתקים מכל הדרכה בדרך אל האמת שתיקתה של התורה בשאלת שמה של אמתלאי בת כרנבו פותחת לפנינו מרחב עצום של אחריות אנושית, המלמדת אותנו כי התורה אינה רק טקסט כתוב, אלא מערכת חיה הדורשת מאיתנו להיות שותפים פעילים בבניית המסורת ובהענקת משמעות לחיים. כאשר אנו מתבוננים בהשמטה הזו, אנו מבינים שהתורה מעניקה לנו רק את ראשי הפרקים, ואת היריעה כולה עלינו לרקום מתוך הלב, מתוך חיפוש מתמיד ומתוך דבקות בצדיקים שקיבלו .את הסודות הללו מדור לדור האחריות המוטלת על כתפי האדם היא לגלות את האור גם במקומות שבהם הוא אינו גלוי לעין. אברהם אבינו לא חיכה שהתורה תכתוב לו את הדרך, אלא הוא בעצמו תרגם את העולם הסובב אותו לשפת האמונה. השתיקה התורנית מעודדת אותנו להפסיק להיות צרכנים פסיביים של ידע, ולהפוך למחפשי אמת אקטיביים. כשאנו מגלים את השם המושמט, אנו לא רק מוסיפים פרט טכני לידיעותינו, אלא אנו נוטלים חלק פעיל בהחייאת דמותה של אם .האומה ובחיבור של שורשיה אל חיינו העכשוויים החיבור הזה בין הנסתר לנגלה מלמד אותנו כי אדם שנוטל אחריות על חייו הרוחניים הוא אדם שאינו פוחד מהחסר. להפך, הוא מבין שהחסר הוא הזמנה לבנייה. כפי שאברהם אבינו בנה את המזבח הראשון בתוך עולם של עבודה זרה, כך כל אדם נדרש לבנות את המזבח הפנימי שלו, את המקום שבו הוא מצהיר על זהותו, גם אם הסביבה או התפיסה המקובלת

גם לנשמה מגיע אוכל 774 774 אינן מספקות לו את כל התשובות. הלימוד של אמתלאי בת כרנבו הוא לימוד של אמון .ביכולת האנושית לחדש, לגלות ולמצוא את הקדושה בנבכי ההיסטוריה המוסתרת ,האחריות הזו דורשת מאיתנו כובד ראש ודייקנות. אנחנו לא מבקשים ליצור אמת חדשה אלא למצוא את האמת הקיימת בתוך השתיקה. כשאנו לומדים את דברי הגמרא, את מדרשי חז"ל ואת תורות האחרונים, אנו מבינים שהמסורת אינה רק רצף של מילים, אלא רצף של לבבות. הלב שמעז לשאול, הלב שמעז לחפש את השם המושמט, הוא הלב שזוכה לקבל השראה מבורא העולם. הדרך שבה אנו ניגשים לשאלה הזו מגדירה את מידת הרצינות שלנו כלפי מורשת ישראל, ומעמידה אותנו בשורה אחת עם דורות של תלמידי חכמים שראו בכל .שתיקה של התורה קריאה להתעלות ולהתחברות המצפן הפנימי הנבנה מתוך סוגיית השמטת שמה של אמתלאי בת כרנבו בתורה, מורה ,לנו כי האחריות המוסרית של האדם אינה תלויה בנסיבות חיצוניות או בייחוס משפחתי אלא ברצונו הפנימי הטהור. אדם המבקש להיות ישר עם עצמו ועם בוראו, מגלה כי המצפן הזה הוא הכלי העיקרי לניווט בתוך עולם מורכב, שבו לא כל התשובות מוגשות על מגש של כסף. המצפן הזה מלמד אותנו כי האמת האלוהית אינה תלויה במילים כתובות בלבד, אלא היא נחלתם של אלו המוכנים לחפש אותה בלב שלם, גם כאשר עליהם לפלס דרך עצמאית .ללא תמיכת הסביבה או המסורת המשפחתית המקובלת מוסר האחריות מורה לנו כי כל אדם נושא באחריות על אישיותו הרוחנית. המצפן הפנימי מורה לנו כי אדם שיראתו טהורה אינו מחפש לעצמו תירוצים בנסיבות חייו, אלא רואה בכל חוסר, בכל השמטה ובכל אתגר, הזדמנות לבנייה אישית של האמונה. אנו מבינים שגדלותו של אברהם אבינו אינה אבן בוחן בלתי אפשרית, אלא יעד שכל אחד מאיתנו יכול לשאוף אליו, מתוך הכרה בכך שהכוחות הדרושים לעלייה טמונים בתוככי נפשנו, כפי שהיו טמונים .באברהם בתוך תוככי תרח ואנשי דורו גבורה מוסרית נדרשת מאיתנו בדרך שבה אנו מסתכלים על השתיקה של התורה. המצפן הפנימי מלמד אותנו כי אדם חופשי באמת הוא זה שאינו פוחד מהפער שבין הכתוב לבין הנעלם. הוא אינו זקוק לאישור חיצוני כדי לדעת שפעולתו היא אמת; הוא נושא בקרבו את הוודאות שכל גדר שאנו מציבים, כל שם שאנו מחלצים מן השתיקה, וכל דרך שבה אנו הולכים בעקבות אבותינו, מחדדת את ההבחנה שבין העיקר לטפל, ובין הצלם האנושי לבין התלות החומרית. זוהי גבורה של אדם שאינו נגרר אחר שגרת החיים, אלא שומר על המצפן .שלו מכוון כל העת אל האמת הנצחית לבסוף, המצפן הזה מוביל אותנו לאחריות אישית בתוך הקהילה והמשפחה. אם אנו הופכים להיות אנשים שחייהם מונחים על בסיס של הבנה שכל מציאות בבריאה היא אות של הנהגה אלוקית, הרי שאנו הופכים למודל של עוצמה רוחנית עבור הסובבים אותנו. אנו משדרים שאין בטבע שום דבר מקרי, וכי המסורת של אמתלאי בת כרנבו נועדה ללמדנו לקח נצחי על ,ערך הבחירה והאחריות. השלווה שבה אנו ניגשים לחיים, מתוך הכרה בעומק הדין והחסד היא עדות לכך שהמצפן הפנימי שלנו מכוון אל הטוב המוחלט, ושהנפש שלנו קשובה לקול

חנ תשרפ 775 775 העמוק והאמיתי המבקש מאיתנו להישאר בצלם אלוהים, מוכנים ליום שבו יוסר לב האבן .ויושלם התיקון אנו חותמים את מסענו בסוגיה מופלאה זו, ומבקשים לאסוף את התובנות אל תוך שגרת יומנו, כדי שהלימוד לא יישאר רק זיכרון היסטורי, אלא ילווה אותנו ברגעים הקטנים של חיי המעשה. התובנה הראשונה היא הכוח הטמון בעצמאות הרוחנית; הידיעה שאברהם אבינו בנה את עולמו ללא הדרכה אמהית מפורשת בכתובים מחייבת אותנו להכיר באחריות האישית שלנו לחיפוש האמת. איננו רשאים להישען על ירושת העבר בלבד, אלא עלינו לשאוף לבנות קשר אישי ואיתן עם הבורא, מתוך התבוננות פנימית ואומץ לב. התובנה השנייה היא הסגולה המופלאה; השם אמתלאי בת כרנבו הפך לכלי של הגנה וקרבה בעת ,צרה, המלמד אותנו שגם מה שהתורה בחרה להשאיר בנסתר נועד לשרת את האדם במסעו .ומעניק לנו נחמה ותקווה גם ברגעים שבהם הדרכים נראות חסומות :עיקר העניין:עיקר העניין הסוגיה שלפנינו חושפת בפנינו צוהר מרתק אל הדינמיקה שבין השתיקה התורנית לבין התעוררות הרוח האנושית. הדיון בהשמטת שמה של אמתלאי בת כרנבו בתורה אינו רק בירור היסטורי, אלא תזכורת חיה ונושמת לכך שהתורה היא אינסופית ומזמינה אותנו להשתתפות פעילה בפיענוח צפונותיה. למדנו כי השמטת השם נועדה להבליט את גדלותו של אברהם אבינו, שפילס דרך באמונה ללא הדרכה, ובכך הפך למודל לכל אדם המבקש את ה' בכל דור ודור. השילוב שבין המדרשים המופלאים לבין מסורת הסגולות, מלמד אותנו כי הקדושה אינה דורשת 'מאיתנו להתעלם מהחסר, אלא למלא אותו בתוכן של תפילה, חיפוש ועבודת ה אישית ומסורה. הלב הנבון יודע להבדיל בין הגלוי לנסתר, ודרכו הוא סולל את הדרך לחיים של טהרה, שבהם כל רגע של התגברות הוא עדות לאמונה בבורא העולם ובערכו הנצחי של כל צלם אנוש. המסקנה המזוקקת מכל הסוגיה היא שהשתיקה בתורה אינה חסרון, אלא הזמנה לאחריות, המבקשת מאיתנו להישאר .קשובים לקול ה' המדריך אותנו בדרך החירות אל גאולת הנפש השלמה החיים הם מסע של זיכוך מתמיד, שבו היכולת למצוא את האור גם בתוך השתיקה היא הכלי החשוב ביותר בידי האדם. כשאנו בוחנים את מציאות חיינו בעין מפוקחת ,ובלב ישר, אנו הופכים את החומר הגולמי למהות רוחנית השופעת חסד וטהרה ושומרים על צלם האדם שלנו מכל משמר, בתוך עולם המבקש תמיד להטות אותנו .מדרכנו, בציפייה דרוכה להסרת לב האבן ולהשלמת התיקון השלם בביאת הגואל