סוד הליכה בדרך הברית – עוצמת הנצחיות של המילה והשירה

מאמר נשמה על פרידת משה כהעברת אחריות לדור הבא ועל השירה ככלי לנצחיות הברית והתורה.

ךליו תשרפ

נשמת הפרשה -פרשת וילך סוד הליכה בדרך הברית – עוצמת הנצחיות של המילה והשירה פרשת וילך היא פרשת הפרידה ,הרגע שבו משה רבינו מכין את העם להמשכיות שמעבר לנוכחותו הפיזית .וילך משה – משה הולך ,ואיתו הולך כל העם אל עבר העתיד .זו אינה הליכה של היפרדות ,אלא הליכה של העברה ,שבה משה מטעין את העם בכוחות שיאפשרו להם לשמור על הברית גם כשהוא לא יהיה שם בשר ודם .הנשמה שקוראת בפרשה זו מרגישה את האחריות הגדולה ,את הידיעה שכל דור הוא נושא הלפיד ,וכי התורה אינה שייכת למשה, אלא היא הפעימה הפנימית של כל יהודי ויהודי בכל דור ודור. בתוך הליכה זו ,משה מוסר לעם את סוד השירה :ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל .השירה היא התורה כולה ,אך היא נקראת שירה כדי ללמדנו שהתורה אינה רק חוק יבש או מערכת של ציוויים ,אלא היא שיר הנשמה .השירה היא הביטוי העמוק ביותר לקשר של אהבה שבין ישראל לאביהם שבשמיים .כאשר אדם לומד תורה בשירה, בהתלהבות ,בחיבור של הלב והנשמה ,הוא הופך את המילים למנגינה המלווה אותו בדרכי החיים .השירה הזו היא הבטחה :היא לא תשכח מפי זרעו ,היא חקוקה בעומק ההוויה הישראלית ,ומבטיחה שגם במצבים של הסתר פנים ,הניצוץ האלוקי לא יכבה. סוד ההליכה בפרשת וילך טמון בהבטחה הנסתרת של הסתר הפנים :ואנכי הסתר אסטיר פני ביום ההוא .דווקא בשיא ההסתרה ,משה מגלה לנו שהקב"ה נמצא שם ,גם כשאיננו רואים אותו .הנשמה היודעת שגם בהסתר פנים יש ברית ,היא נשמה שלעולם אינה מתייאשת. היא מבינה שההסתרה היא רק שלב נוסף בהתקרבות ,ניסיון המזכך את הרצון ומחדד את הכמיהה .הפרשה מלמדת אותנו שהליכה בדרכי ה' אינה תלויה תמיד באור גלוי ,אלא היא תלויה בנאמנות הפנימית ,בנכונות לצעוד בדרך גם כשהערפל כבד ,מתוך ביטחון מלא שהאמת קיימת גם כשהיא אינה נגלית לעין. פרשת וילך היא הקריאה לנשמה לקחת את גורלה בידיה ,להבין שהיא השליחה של הבורא בעולם ,וכי המצוות הן האמצעי שבו היא הופכת את חייה למרחב של קדושה .משה עוזב, אך התורה נשארת ,והיא חיה ,נושמת ופועמת בכל אחד מאיתנו .כשאדם הולך בדרכי ה' ,הוא אינו הולך לבדו; הוא צועד בתוך שרשרת ארוכה של דורות ,מלווה בהבטחה שהשירה הזו לא תישכח לעולם .זוהי פרשה שממלאת את הלב באומץ ,בביטחון ובשמחה ,מתוך ידיעה

עמוקה כי הקדושה קרובה אלינו מאוד ,וכי גם ברגעי פרידה או הסתרה ,הברית איתנה, השירה נמשכת ,והנשמה ממשיכה בדרכה אל עבר השלמות והגאולה. בפרת וילך אנו מגלים כי היא אינה רק פרשת פרידה ,אלא פרשת היסוד לנצחיות הקיום היהודי .למדנו כי הליכתו של משה אינה סוף ,אלא העברה מופתית של אחריות מן המנהיג אל העם ,מן החוץ אל הפנים .הבנו כי השירה אינה רק מילים ,אלא כוחו של הלב המבקש להידבק במקור החיים ,וכי היא המנגינה שנועדה להבטיח שהתורה לא תישכח מפי זרעו של עם ישראל .העמקנו בסוד ה"הסתר פנים" ,וגילינו שגם במקומות שבהם הקדושה נראית רחוקה או חבויה ,הברית קיימת ,נוכחת ומזמינה אותנו להמשיך לצעוד בתוכה .פרשת וילך מלמדת אותנו כי התורה היא "שירה" המלווה את הנשמה בכל מצב ,וכי כל אחד מאתנו נקרא להיות נושא הלפיד ,להעביר את האמת לדור הבא ,ולמצוא את האור האלוקי אפילו בתוך הערפל הכבד ביותר .זוהי קריאה לאומץ ,לאמונה ולדבקות ,המזכירה לנו כי כל עוד השירה בפינו והברית בלבנו ,עם ישראל חי וצועד בבטחה אל עבר השלמות והגאולה.