האם המקום שנוח לנו בו הוא גם המקום שבו אנחנו יכולים לצמוח?

אדם עובד שנים במקום מסוים. המנהל נוח, המשכורת סבירה והסביבה נעימה. אין לו סיבה ברורה לעזוב, ובכל זאת משהו בתוכו יודע שהוא מסוגל ליותר. כאשר שואלים אותו מדוע אינו מחפש מקום שבו יוכל להביא לידי ביטוי כוחות נוספים, הוא משיב בכנות: טוב לי כאן. למה לחפש הרפתקאות?

אין פסול ביציבות. לעיתים היא ברכה גדולה. אבל יש רגע שבו צריך לשאול האם הנוחות שומרת עלינו או קוברת בתוכה את הפוטנציאל שלנו.

מדוע היה צריך לשכנע את יהושע

כאשר הקדוש ברוך הוא מצווה את משה למנות את יהושע למנהיג, הוא אומר: ״קח לך את יהושע בן נון״ (במדבר כז, יח). רבי שלמה יצחקי, רש״י (במדבר כז, יח), מפרש: ״קחנו בדברים, אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום״. משה נדרש לפייס ולשכנע את יהושע לקבל את התפקיד.

הדבר מפתיע. יהושע עומד לקבל את הנהגת העם, ובכל זאת צריך לשכנע אותו. ייתכן שיהושע חשב שכבר מצא את מקומו: ״נער לא ימיש מתוך האהל״ (שמות לג, יא). הוא לומד, משמש את משה ודבק בתורה. ההנהגה עלולה הייתה להיראות לו כהפרעה לעולם הרוחני שכבר בנה.

אבל לפעמים השליחות הבאה אינה מבטלת את מי שאנחנו. היא מגלה בתוכנו כוחות שעדיין לא נדרשו לצאת.

גם אל גן עדן צריך לפעמים להיכנס

לאחר בריאת האדם נאמר: ״ויקח ה׳ אלהים את האדם וינחהו בגן עדן״ (בראשית ב, טו). רבי שלמה יצחקי, רש״י (בראשית ב, טו), מפרש שהקדוש ברוך הוא לקח את האדם בדברים נאים ופיתה אותו להיכנס.

מדוע צריך לפתות אדם להיכנס לגן עדן? מפני שמי שעומד בחוץ עדיין אינו יודע מה נמצא בפנים. הוא מכיר את מצבו הנוכחי, והלא מוכר מפחיד אותו גם כאשר מבטיחים לו מקום טוב יותר. כך פועל הפחד משינוי: הוא משווה מציאות מוכרת לאפשרות שעדיין אין לנו דרך להרגיש אותה.

אין פירוש הדבר שעלינו לפעול בפזיזות. שינוי זקוק לבירור, לאחריות ולשיקול דעת. אבל גם ההישארות היא החלטה, וגם עליה צריך לשאול אם היא נובעת מבחירה או רק מפחד.