המסע שלך אל עצמך
האם אנחנו באמת רוצים להשתנות, או רק רוצים להרגיש שהפעם נשתנה?
אנחנו רוצים את הבית אחרי השיפוץ, אבל פחות רוצים לחיות בתוך האבק. שינוי נעשה אמיתי כאשר אנחנו מוכנים לפגוש לא רק את מה שנקבל, אלא גם את מה שנצטרך להניח בדרך.
אדם יודע היטב מה הוא רוצה לשנות. הוא רוצה לכעוס פחות, לפנות זמן לילדים, לנהל נכון את הכסף, לטפל בגוף, להתפלל אחרת או לקיים שיחה שהוא דוחה כבר שנים. כאשר הוא מחליט, הוא אינו בהכרח משקר. הוא באמת רוצה.
אבל יש הבדל בין הרצון שהחיים שלנו ישתנו לבין הרצון להשתנות בעצמנו. אנחנו רוצים בית רגוע, אבל הבית הזה עלול לדרוש לוותר על המשפט האחרון בוויכוח. אנחנו רוצים קרבה, אבל קרבה דורשת לפעמים לשמוע דבר על עצמנו שלא נעים לשמוע. אנחנו רוצים הצלחה חדשה, אבל הדרך אליה מחזירה אותנו להיות מתחילים.
מי מקבל את ההכרעה ברגע של התנגשות
חז״ל העמידו את המלכות במרכז עבודת ראש השנה. מלכות אינה נבחנת רק במה שאנחנו מצהירים שחשוב לנו, אלא ברגע שבו שני רצונות אמיתיים מתנגשים. המשפחה חשובה לנו, וגם ההודעה שמגיעה עכשיו מושכת אותנו. הבריאות חשובה לנו, וגם הנוחות. השלום חשוב לנו, וגם הצורך להיות צודקים.
כמעט כולנו יודעים לומר מה חשוב כאשר אין מחיר. החיים שואלים מה חשוב ברגע שבו ערך מבקש מאיתנו לוותר על דבר אחר שאנחנו רוצים. שם מתברר מי מקבל בפועל את זכות ההכרעה.
השינוי מאיים גם על הסיפור שלנו
לפעמים הרגל מזיק מעניק לנו דבר שאנחנו מפחדים לאבד. הכעס מגן מפני הודאה שנפגענו. הדחיינות שומרת על האפשרות להאמין שהיינו מצליחים אילו ניסינו. ריצוי אחרים מאפשר לנו להרגיש שאנחנו אנשים טובים. לכן לא די לשאול מה אנחנו רוצים לשנות; צריך לשאול מה ההרגל הישן עדיין נותן לנו.
הרמב״ם מתאר את בעל התשובה כמי שאומר ״אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים״. שינוי עמוק נוגע בזהות, אבל בתחילת הדרך הזהות החדשה עדיין מרגישה זרה. מי שמתחיל להציב גבולות עלול להרגיש אשם; מי שמדבר אחרת בבית עלול להרגיש מלאכותי. הזרות אינה הוכחה שהדרך אינה מתאימה. לעיתים היא סימן שהאדם לומד דרך חדשה.
האדם של יום שלישי בערב
הרמב״ם שומע בתקיעת השופר קריאה: ״עורו ישנים משנתכם״. אפשר לדעת הרבה ולישון בתוך החיים. אפשר לדעת שהילדים גדלים, שהקשר נשחק או שהגוף מאותת, ולהמשיך לחכות למועד נוח יותר.
האדם של ראש השנה מחליט. האדם של יום שלישי בערב צריך לבצע. זהות אינה נבנית מהצהרה אחת גדולה אלא מאלפי רגעים קטנים: להניח את הטלפון, למחוק הודעה שנכתבה בכעס, לומר ״טעיתי״, לשמור שעה אחת ביומן לדבר שאמרנו שחשוב. שם השינוי מפסיק להיות משאלה ומקבל מקום בתוך החיים.
המאמר שקראתם הוא טעימה מתוך „המסע שלך אל עצמך”
סדרה של מאמרים שנוגעת בשאלות, בקונפליקטים וברגעים שאנשים פוגשים בתוך החיים עצמם.
אם הדברים נגעו בכם ורוצים להמשיך עמוק יותר, אפשר להזמין את הספר ולהמשיך את המסע.
להזמנת הספר עד הבית ←