למה אנחנו מזמינים אושפיזין לסוכה?
מנהג האושפיזין מעוגן בזוהר (חלק ג, קג ע"ב), המתאר את האורחים הרוחניים הבאים לסוכה. מנהג ישראל הוא להזמין לסוכה את האושפיזין, אורחים רוחניים המסמלים את אבות האומה ודמויות היסוד של עם ישראל. אבל עוד לפני המשמעות הקבלית, עצם המילה "אושפיזין" מזכירה משהו פשוט: סוכה היא מקום שמזמין אורחים. יש בתים יפים מאוד שאנשים מפחדים להיכנס אליהם. ויש סוכות פשוטות שאדם נכנס אליהן ומיד מרגיש בבית. ההבדל אינו בריהוט. הוא באדם שמקבל אותך. אחרי יום הכיפורים שבו ביקשנו מן הקב"ה: תן לי מקום אצלך למרות כל מה שאני מביא איתי, מגיע סוכות ושואל: למי אתה נותן מקום אצלך? האם אנשים צריכים להיות מושלמים כדי להיכנס אל הלב שלנו?
האם אנחנו יודעים לתת לאדם תחושה שהוא רצוי ולא רק נסבל? **אולי אחד הדברים הקדושים ביותר שאפשר לבנות אחרי יום הכיפורים אינו סוכה מפוארת, אלא מרחב שבו אדם אחר נכנס ומרגיש, אפילו לשעה אחת, שיש בעולם מקום שבו באמת שמחים שהוא הגיע.**