למה האתרוג צריך להיות יפה?

התורה אינה מסתפקת בפרי. היא אומרת: **"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר"** (ויקרא כג, מ). חז"ל מזהים אותו כאתרוג (סוכה, דף לה ע"א). יש מקום ליופי בעבודת ה'. אבל התרבות שלנו הפכה את היופי לפעמים ממעלה למבחן ערך. אנשים מצלמים את עצמם עשרות פעמים עד שתתקבל התמונה הנכונה. פילטרים מתקנים פנים. החיים מוצגים אחרי עריכה. ואז אדם מסתכל במראה האמיתית ומרגיש שהוא פחות מוצלח מן הגרסה הדיגיטלית של עצמו. התורה מבקשת "הדר", אבל היא אינה אומרת שהערך של האדם תלוי במראהו. יש הבדל עצום בין לכבד יופי לבין להיות משועבד לו. אולי האתרוג יכול להזכיר לנו שיופי ראוי להיות חלק מן החיים, אבל אסור לו להפוך לבית הדין שקובע כמה אנחנו שווים.

**הבעיה אינה שאנחנו רוצים להיראות טוב. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו כבר לא יודעים להרגיש טוב בלי לקבל אישור שאנחנו גם נראים טוב בעיני מישהו אחר.**

איפה הרצון להיראות טוב הפך לצורך באישור מבחוץ כדי להרגיש טוב?