בעומק הפרשה - פרשת וישב

בעומק הפרשה - פרשת וישב סוגיית ערבות יהודה ומעמדה המשפטי והמחשבתי בהתהוות מלכות בית דוד פרשת וישב פותחת את מסכת הטלטלה העזה בבית יעקב ,וברקע מכירת יוסף והירידה למצרים מתבלטת דמותו של יהודה כמנהיג האחים ,אשר דבריו והכרעותיו מעצבים את עתיד השבטים. בתוך המערכה הזו ניצבת סוגיה יסודית המבקשת עיון מעמיק בגדרי תורת הערבות ,כפי שבאה לידי ביטוי ראשוני בהצעתו של…

בעומק הפרשה - פרשת וישב סוגיית ערבות יהודה ומעמדה המשפטי והמחשבתי בהתהוות מלכות בית דוד פרשת וישב פותחת את מסכת הטלטלה העזה בבית יעקב ,וברקע מכירת יוסף והירידה למצרים מתבלטת דמותו של יהודה כמנהיג האחים ,אשר דבריו והכרעותיו מעצבים את עתיד השבטים. בתוך המערכה הזו ניצבת סוגיה יסודית המבקשת עיון מעמיק בגדרי תורת הערבות ,כפי שבאה לידי ביטוי ראשוני בהצעתו של יהודה למכור את יוסף לישמעאלים ,ומאוחר יותר בהתחייבותו המוחלטת אל יעקב אביו על בנימין" :אנכי אערבנו מידי תבקשנו" .סוגיה זו אינה רק אבן פינה בהלכות ערבות בחושן משפט ,אלא היא מהווה את התשתית הלמדנית והמחשבתית לבירור גדר מלכות בית דוד ,הפועלת מתוך נשיאה בעול הזולת ומסירות נפש למען השבת הפיקדון אל אביו שבשמיים. נפנה תחילה אל בירור גדרי הערבות בהלכה .הגמרא במסכת בבא בתרא (קעה ,ב) דנה במקור חיוב ערב ובדרכי שעבודו ,ומביאה את פסוקי פרשתנו כראייה ליסוד הדין של ערב המשתעבד בלא קבלת נכסים ,אלא מתוך הנאת הניתוח והאמון שניתן בו .מרן רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (חו"מ סימן קכט) פסק את פרטי דיני ערב רגיל וערב קבלן ,והחילוק ביניהם באפשרות התביעה מן הערב תחילה .והנה ,יש להתבונן בתוקף ערבותו של יהודה ,שהרי לא התחייב בממון בלבד ,אלא הלווה את נפשו ועולמו הרוחני באומרו "וחטאתי לך כל הימים" ,וכפי שפירש רש"י" :ללילה הבא שהוא העולם הבא" .מו"ר הגר"א וייס (מנחת אשר בראשית מג ,ט) חידש בזה יסוד כביר ,שערבותו של יהודה לא הייתה התחייבות משפטית גרידא המתווספת על הדין ,אלא יצירת מציאות של "נכנס תחת חברו" לגמרי .יהודה הפך את קיומו שלו לתלוי בקיומו של בנימין ,ובכך הגדיר מחדש את מושג הערבות מחיוב ממוני טכני לקשר נפשי ומהותי שאין ממנו חזרה. סוגיה זו מסתעפת אל הדיון המרתק במעמדו של יהודה בעקבות מעשה תמר והודאתו הדרמטית ,שנאמר בה "צדקה ממני" .דעת הראשונים והאחרונים עמדה על כך שהודאת יהודה לא הייתה רק פרי של אומץ מוסרי רגעי ,אלא גילוי של מידת המלכות הטהורה .הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן (אהבת חסד חלק ב) מבאר כי המלכות בישראל אינה נמדדת בכוח ,בשלטון או בשררה חיצונית ,אלא ביכולת להכניע את הגאווה ,להודות על האמת ולהתייצב בראש מורכן מול העוול והחטא .כאשר יהודה אמר "צדקה ממני" ,הוא ביטל את נגיעותיו האישיות ואת מעמדו הרם בבית אביו ,ודווקא מתוך הביטול המוחלט הזה זכה שיצאו ממנו פרץ וזרח ,שמזיוום תצמח שושלת המנהיגות של אומה תמימה .המלכות נולדת במקום שבו האדם נשאר נאמן לאמת גם כאשר היא פוגעת בכבודו ובמעמדו.

מכאן יש להעמיק בעומק דברי חז"ל במסכת מכות (יא ,ב) הלומדים מפסוקי הברכה בפרשת וזאת הברכה את עונשו המופלא של יהודה" :כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון ,עד שעמד משה וביקש עליו רחמים" .ויש לתמוה טובא, שהרי יהודה עמד בדיבורו ,נלחם על בנימין במצרים ,והציע את עצמו לעבד תחתיו ,ואם כן מדוע חלה עליו הקללה של "וחטאתי לך כל הימים"? הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף (חזון עובדיה אבלות) ביאר כי תוקף הדיבור של צדיק פועל את פעולתו אפילו אם התנאי התקיים בסופו של דבר במציאות ,שכן דיבור של קבלה מוחלטת יוצר רושם בשמיים .אולם בעומק הדברים ,גלגול העצמות של יהודה בארון היה חלק מתיקון תורת הערבות ,ללמד שמי שנוטל על עצמו אחריות על נפש מישראל ,אינו מניח את משאו גם לאחר מותו ,ועצמותיו משתלבות בעצם המסע של ארון הברית והשכינה. בסיום הבירור הלמדני והמחשבתי ,מצינו בדברי המהר"ל מפראג (חידושי אגדות מסכת מכות) ביאור יסודי המאיר את הפרשה כולה .המהר"ל חידש כי יהודה ויוסף מייצגים שתי בחינות שונות של הנהגה ויסוד באומה :יוסף הוא בחינת "צדיק יסוד עולם" ,השומר על קדושתו ועל טהרתו בתוך נפתולי הגלות ואינו משתנה לעולם ,ואילו יהודה הוא בחינת "מלכות" ,היודעת לרדת אל תוך הסיבוך ,לחטוא ,להתוודות ,לקום מחדש ולשאת את משא הערבות של אחיו .החיבור בין יוסף ליהודה ,המתחיל בפרשתנו ומגיע לשיאו בעמידתו של יהודה מול יוסף בפרשת ויגש ,הוא המעמיד את הבית היהודי על תילו .המלכות של בית דוד אינה מנותקת מן הנפילות והניסיונות של העולם הזה ,אלא היא צומחת מתוך היכולת לאסוף את השברים ,לפרוס כנפי ערבות על כל יחיד ויחיד, ולהוליך את ההיסטוריה הישראלית מתוך מסירות נפש זכה אל ימי הרחמים והגאולה השלמה.