אדם שבא בחלום לאחד ואמר לו שהוא בנו וביקש ממנו שיאמר עליו קדיש האם לחוש לכך?

אדם שבא בחלום לאחד ואמר לו שהוא בנו וביקש ממנו שיאמר עליו קדיש האם לחוש לכך? בעוד מעטפת הלילה פורסת את כנפיה האפלות והדוממות על פני תבל ,והבטחה של שקט עוטפת את משכבו של האדם ,נפתחים פתאום שערי העלמות והסוד .הבית שוקע בדממת דק מן הדק ,נשימותיהם של בני הבית נשמעות כהד קצוב באפילה ,והנשמה המרחפת בעולמות עליונים נקלעת אל תוך דרמה מטלטלת ומסמרת שיער .מתוך חרדת…

אדם שבא בחלום לאחד ואמר לו שהוא בנו וביקש ממנו שיאמר עליו קדיש האם לחוש לכך? בעוד מעטפת הלילה פורסת את כנפיה האפלות והדוממות על פני תבל ,והבטחה של שקט עוטפת את משכבו של האדם ,נפתחים פתאום שערי העלמות והסוד .הבית שוקע בדממת דק מן הדק ,נשימותיהם של בני הבית נשמעות כהד קצוב באפילה ,והנשמה המרחפת בעולמות עליונים נקלעת אל תוך דרמה מטלטלת ומסמרת שיער .מתוך חרדת הלילה נגלית דמותו של נפטר מן העולם ,פניו חתומות באור של עולם האמת ,וקולו הבוקע ממעמקי השאול מרעיד את כותלי הנפש" :הלא אתה בני! מדוע זה תמנע מנפשי את התיקון ותסרב לומר עליי קדיש?". האדם ניעור משנתו בבעתה ,זיעה קרה על מצחו ,וליבו פועם כפטיש המכה על סדן .מחד גיסא, הרי כל סדרי יחוסו ,משפחתו ואבותיו הנהוגים מכבר עומדים לפניו בחזקתם השלמה ,והנה בא חזיון לילה ומבקש להפוך את הקערה על פיה ולעקור את כל החזקות המוצקות .ומאידך גיסא ,כאשר המראה חוזר ונשנה לילה אחר לילה ,והפחד מפני נקמת עולם האמת אוחז בכל חדרי הלב ,התמיהה זועקת ומטלטלת עד לב השמים :האם יש לאדם להשגיח בדברי החלום ולהתחיל לנהוג מנהגי אבלות ואמירת קדיש אחר מי שטוען בחלום שהוא אביו ,או שמא חובה גמורה היא לבטל את דברי החלומות כחסרי ממש ,ולעמוד בצורה איתנה וזקופה רק על פי מה שנמסר לנו מתורתנו הקדושה? נעמוד בחרדת קודש מול מקראי הקודש והמפרשים המגלים לנו את עומק מושג החלום ומקורו בפרשתנו. בפסוק תורתנו הקדושה (בראשית לז ,ה) נאמר" :ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו". רבנו שלמה יצחקי רש"י (בראשית לז ,י) פירש" :והאב שמר את הדבר – היה ממתין ומצפה מתי יבוא ,כדתרגומו מטרטר לה למילתא". רבנו אברהם אבן עזרא (בראשית לז ,ה) ביאר" :ויחלום יוסף חלום – דע כי בחלומות יש מהם הבל, ויש מהם שאין בהם הבל ,כי אם אמת ,והם חלומות הנבואה". רבנו משה בן נחמן הרמבן (בראשית לז ,ט) חידש" :ודע כי החלומות אשר יבואו לאדם בענייני העתיד ,מהם חלומות שווא ומשאת שווא ...ומהם חלומות צודקים מראים לו עתידות". רבנו דוד קמחי הרד"ק (בראשית לז ,ה) מחדש" :ויחלום יוסף חלום – הודיעו האל בחלום מה שיבוא עליו ,ויוסף לא ידע כי חלום נבואה הוא". רבנו לוי בן גרשום הרלב"ג (בראשית לז ,ה) ביאר" :החלומות הצודקים יגיעו לאדם בעת אשר תתבודד נפשו מפעולות החושים ,ויוודע לו מה שעתיד לבוא". רבנו חזקיה בן מנוח החזקוני (בראשית לז ,ה) מפרש" :ויחלום יוסף חלום – לא היה זה חלום של הרהורי יום ,אלא חזון נבואי מן השמים". רבנו עובדיה ספורנו (בראשית לז ,ט) חידש" :ויחלום עוד חלום אחר – הראה לו השם יתברך שנית כי נכון הדבר מעם האלוהים וממהר האלוהים לעשותו".

תרגום אונקלוס (בראשית לז ,ה) תרגם" :וחלם יוסף חלמא וחווי לאחוהי ואוסיפו עוד למסני יתיה". תרגום יונתן בן עוזיאל (בראשית לז ,ה) תרגם" :וחלם יוסף חלמא וחווי לאחוהי ואוסיפו עוד למסני יתיה על דאחוי להון חלמיה". רבנו אפרים מרגליות בספרו כלי יקר (בראשית לז ,ה) מחדש" :ויחלום יוסף חלום – לפי שכל החלומות הולכים אחר הפה ,היה צריך לספר אותו לאחיו כדי שיפתרו אותו". ונראה לבאר ,כי מתוך מקראי הקודש ודברי מפרשי התורה נחשפת המורכבות העצומה שבמראה החלום :מחד גילו לנו המפרשים כי יש חלומות שהם חזון אמת מן השמיים ואף יעקב אבינו היה מנצר ומצפה להתקיימותם ,ומאידך יסדו כי ישנם חלומות שאין בהם אלא הבל ודמיונות הנפש. מכאן נפתחת היריעה לברר האם חלום הנסוב על יחוסו של אדם ואמירת קדיש יש בו ממש ,או שמא הבל הוא. כאשר נטה מבט אל דברי חכמינו זכרונם לברכה בתלמוד ,נחשפות לפנינו סוגיות יסוד חמורות הדנות בכוחם של חלומות למול חזקות ,יחוסים והכרעות בית דין. בגמרא במסכת סנהדרין (דף ל ע"א) אמרו" :הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו ,ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הן ,במקום פלוני הן ,של מעשר שני הן – זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין”. רבנו שלמה יצחקי רשי (שם) מפרש" :לא מעלין ולא מורידין – אין מהחזיק המעות כשל מעשר שני על פי החלום ,דהוה ליה כמי שאינו ,ואין מבררין איסור על פי חלום”. ובעלי התוספות (שם) חידשו" :דאפילו אמר לו בחלום במקום פלוני הן ומצאן שם ,אפילו הכי אמרינן דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ולא חיישינן לאיסור מעשר”. בגמרא במסכת נדרים (דף ח ע"א) אמרו" :נידוהו בחלום – צריך עשרה בני אדם להתיר לו”. וכמו כן ,בגמרא במסכת יבמות (דף לא ע"ב) אמרו" :אין אשה נאמנת לומר מת בעלי להשיא את עצמה ולהוציא מחזקת אשת איש אלא בעדות ברורה”. ובתלמוד ירושלמי במסכת מעשר שני (פרק רביעי הלכה ו) אמרו" :הדא דתימא בחלום ,אבל בהקיץ אם אמר לו המעות של מעשר שני הן נאמן ,מפני שאין אדם מוציא דיבור משווא ,מה שאין כן בחלום דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין”. ונראה לבאר ,כי מתוך סוגיות הש"ס בבלי וירושלמי עולה יסוד ברור :אפילו כאשר החלום נותן סימנים מובהקים המובילים למציאות בפועל (כגון מציאות המעות במקום המסוים) ,פשטו חז"ל שאין בכוחו של החלום לשנות מציאות הלכתית ,לעקור חזקת ממון או להחיל איסורים ,מפני שקביעות התורה מתנהלות על פי עדים ודינים המסורים לבית דין ,ולא על פי חזיונות הלילה. כאשר ניצב ביראת קודש לפני דברי הראשונים ,מתבררים לפנינו היסודות הכבירים השוללים את כוחו של החלום לשנות מוחזקות ,יחוס ודינים המסורים לבית דין. רבנו משה בן מימון הרמבם בספרו יד החזקה (הלכות מעשר שני פרק ז הלכה ו) פסק" :מי שהיה מצטער

על מעות שהניח לו אביו ,ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הן ,ובמקום פלוני הן ,ושל מעשר שני הן, ומצאן במקום שנאמר לו ובמניין שנאמר לו – הרי אלו חולין ,שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין”. רבנו אברהם בן דוד הראבד (שם) מחדש" :זה החלום אף על פי שנאמן במקצתו אינו נאמן בכולו, שהשר המראה אותו מערב בו דברי שקר ,ולפיכך אינו נאמן לחדש איסור”. רבנו יצחק בר ששת בשו"ת הריב"ש (סימן תפא) ביאר" :דאפילו נאמר דבחלום הראו לו אמת, אין דברי חלומות מועילים לעקור חזקה דקיימא לן ביה ,ולא לעשות מעשה על פיהם בבית דין. שאין לנו להנהיג הלכות ואסור והיתר על פי החלומות ,שאין התורה בשמים ,אלא על פי עדים וראיות הראויות בבית דין”. רבנו שמעון בן צמח דוראן בתשבץ (חלק ב סימן קכח) מחדש" :הורונו חכמינו שאין מבררים יחוסים ולא עוקרים חזקות שביראת שמים ובדיני נפשות וממונות על פי החלום .שכל יחוס המוחזק בישראל עומד בחזקתו הברורה ,ואין כוח בשום חזיון לילה להאמין למי שבא ואמר שהוא אביו של פלוני ,שאל אם כן לא הניחת יחוס וטהרה בישראל”. ונראה לבאר ,כי מדברי הראשונים עולה סלע איתן בבניין ההלכה :חזקת היחוס והמעמד ההלכתי של כל בר ישראל עומדים על יסודות איתנים של עדויות וראיות הראויות בבית דין. שום דין או איסור ,ובכלל זה חזקת אב ובן ,אינם עוקרים מציאות מוחזקת מכוח חזיון הלילה ,שכן התורה לא בשמיים היא אלא נמסרה להכרעת חכמי הדור על פי כללי המשפט. כאשר ניטוש מבט אל דברי מאורי הדורות מן האחרונים ,נחשפים לפנינו חילוקים נפלאים וחדשים המאירים את סוגיית המעשה בקובץ וילקט יוסף בעומק תורני מרתק. רבנו אליעזר דייטש בספרו שו"ת תבואות שור (ובקובץ וילקט יוסף שנת תרס"ח קונטרס כ סימן קצד, וקונטרס כא סימן רז) חידש ,כי אין לחוש כלל לדברי המת שבא בחלום וטען שהוא אביו ,ואין להשגיח כלל באמירת הקדיש מצד הדין .וביאר שם ,שאם נחוש לחלומות כאלו להוציא אדם מחזקת ייחוסו ומאביו המוחזק לו ,הרי שלא נניח טהרה וייחוס בבני ישראל ,ויכולים להפוך את הקערה על פיה על ידי סיפורי חלומות .עוד הוסיף ,שגם עדותה של אשת המת ,שבאה ואמרה שהחליפה את התינוקות לפני שלושים שנה ,אינה נאמנת כלל להפסיד ייחוס וחזקה ,ואפילו בקרוביה אינה נאמנת לומר שהיא אמו .ומכל מקום סיים ,שאם הבן רוצה להחמיר על עצמו ולפנים משורת הדין לומר קדיש על מנת שלא לצעק את המת בחלום ,הרשות בידו ,אך מדינא אין בדבריהם ממש. רבנו יוסף קארו בשולחן ערוך (או"ח סימן רכא סעיף א) פסק" :הרואה חלום ונפשו עגומה עליו, ילך ויטיבנו בפני שלושה .ומכל מקום בענייני ממון ואיסור וייחוס ,דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין”. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה (סימן רכא סעיף קטן א) ביאר" :דאף אם בא בעל החלום והזהירו באזהרות קשות וזעמות ,אין בית דין ולא האדם חוששין לו לעקור חזקה דקיימא לן ,מפני שאין סומכין על חלומות לפסוק הלכה או לשנות סדרי הייחוס והמשפט”. רבנו יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן (יורה דעה סימן שעד סעיף ו) מחדש" :אמירת קדיש וחיוב אבלות אינם נמסרים לבעלי חלומות ,שאין אדם נעשה בן או אבל על פי חזיון לילה .וכיון

שהורגלו בני אדם לראות הרהורי יומם או דמיונות נפשם בחלום ,מעמידים כל דבר על חזקתו הראויה לו על פי עדי הייחוס”. ונראה לבאר ,כי מתוך חקירותיהם של גדולי האחרונים עולה יסוד מוצק :התורה הקדושה הציבה גבולות ברורים למשפט ולייחוס ,והגנה על חזקת בני ישראל מפני שמועות ,חלומות ועדי כזב .אף כאשר המת בא באיומים קשים בחלום ,אין בכוחו לעקור חזקת אב ובן .רק אם ברצונו של האדם להחמיר לפנים משורת הדין להשקיט את רוחו ,יסוד זה מותר ,אך שורת הדין נשארת זקופה ואיתנה. כאשר ניטוש מבט אל דברי מאורי הדורות האחרונים ובני דורנו ,המפנים את אור התורה אל שאלות המעשה והחיים בזמננו ,מתבארת לפנינו ההכרעה המעשית במלוא עוזה. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו שו"ת יחווה דעת (חלק ה סימן נד) ביאר והרחיב בדין דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ,ופסק בבהירות כי אין לחוש כלל לסיפורי חלומות ולטענות המתים הבאים בלילה לעקור חזקות ההלכה .וכתב שם ,שכל היסוד של הנהגת ההלכה בנוי על פי ראיות וכללים המסורים לחכמי התורה ,ואילו היינו חוששים לחלומות המערערים על ייחוס או על אבהות ,הרי שכל סדרי המשפחה וההלכה היו מתערערים ונופלים .ולפיכך פסק ,כי אינו חייב לומר קדיש ואינו חייב במנהגי אבלות כלל. מו"ר הגר"א וייס בספרו שו"ת מנחת אשר (חלק ג סימן פג) חידש וביאר ,כי אמירת קדיש היא חיוב המוטל על הבן מכוח קורבת הבשר והייחוס ההלכתי הפורמלי ,או מכוח מצוות כיבוד אב ואם. וכיון שהייחוס ההלכתי נקבע אך ורק על פי חזקה וראיות הקבילות בבית דין ,אין לשום חלום שום תוקף הלכתי ליצור קורבת משפחה או חיוב אבלות .עוד ביאר ,כי אף אם האדם מרגיש נקיפות מצפון או פחד מפני איומי בעל החלום ,מן הראוי שיחזק את אמונתו בכללי התורה הקדושה שאינה בשמיים ,וידע כי קיום ההלכה כדת וכדין הוא המגן הגדול ביותר מפני כל מזיק. הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו עין יצחק (חלק ג כללי החזקות עמוד תרנ) מחדש ,כי אפילו בהצטרפות עדותה של האם או המניקה הטוענת שהחליפה את התינוקות ,אין עדות זו קבילה כלל לעקור חזקת ייחוס שכבר נקבעה ונעשתה מפורסמת .וזאת משום שהודאת בעל דין או עדות יחיד אינה נאמנת לפגום בייחוסם של אחרים ולהוציא מחזקה ,ובוודאי שאין כוח בדברי החלום לסייע לעדות פסולה זו. ונראה לבאר ,כי מדברי גדולי דורנו עולה הדרכה ברורה וחד משמעית :התורה הקדושה אינה נתרת ואינה משתנה על פי חזיונות הלילה ,ואף לא על פי שמועות ווידויים המבקשים לעקור חזקת ייחוס קיימת .הציות המלא לכללי ההלכה המסורים לנו מסיני הוא הערובה לשמירת טהרת הייחוס בישראל ,והוא הדרך הנכונה להתמודד עם פחדים וחלומות בהליכה בתמימות ובאמונה. מתוך המשא והמתן הכביר שהתבאר בסוגיית החלומות ,עולות לפנינו כמה ונכונות נפקא מינות מעשיות להנהגת האדם ביום יום: פטור גמור מחיוב אבלות ואמירת קדיש מדינא .האדם שבא אליו בעל החלום אינו חייב לנהוג שום מנהג אבלות ,ולא לומר קדיש על הנפטר הטוען שהוא אביו ,מכיון שחלומות אינם יוצרים חיוב הלכתי ואינם עוקרים חזקת ייחוס קיימת.

נאמנות האם או המניקה לעניין ייחוס .אפילו באה המניקה או האם והודתה שהחליפה את התינוקות בעבר ,אין שומעים לה לעקור חזקת אבהות וייחוס של הבן מאביו המוחזק ,ואינה נאמנת לפסול או לשנות את סדרי המשפחה. התרת אמירת קדיש לפנים משורת הדין .אם הבן רוצה להחמיר על עצמו ולהתפלל או לומר קדיש לעילוי נשמת אותו נפטר כדי להשקיט את רוחו ולמנוע מנוד נפש ,הרשות בידו לעשות כן בתורת נדבה ולפנים משורת הדין ,ובלבד שלא ינהג מנהגי אבלות ממש האסורים על מי שאינו אבל. ההתבוננות בסוגיית החלומות ומעמדם למול חזקות הייחוס והמשפט פותחת לפנינו שער אל עומק הרעיון הרוחני הסובב את מציאות התורה ואת יחסה לנסתר ולגלוי. התורה הקדושה ,על אף היותה אלוהית ומיטפסת עד רום שמיים ,ניתנה לארץ ולבני אנוש .יסוד כביר זה ,השלול מבעלי החלומות והרוחות את הכוח להכריע בדיני התורה ,מלמדנו כי הקדוש ברוך הוא רצה לכרות ברית עם העולם הגשמי והגלוי .המשפט האלוהי אינו מתנהל לפי חזיונות, לחישות נסתרות או גילויים מעורפלים מן העולם הבא ,אלא לפי גדרי העדות ,הראיות והחזקות השוררות בעולמנו. כאשר הנפטר מופיע בחלום ותובע את תיקונו ,עולה למולו כוחה של החזקה .החזקה אינה רק כלי טכני להכרעת ספקות ,אלא היא ביטוי ליציבות ההשגחה העליונה בעולם הזה .אם היינו מאפשרים לחזיונות הלילה לערער את הייחוס ואת סדרי המשפחה ,היה עולם ההלכה שוקע בתוהו ובוהו ובספקות בלתי פוסקים .הסדר האלוהי דורש שהגלוי יגבר על הנסתר ,ושחזקת החיים המיוסדת על תורת אמת תעמוד איתנה מול כל טענה הבוקעת מעולם הדמיון והצללים. מכאן נחשף הרעיון העמוק כי הציות לכללי התורה הגלויים הוא עצמו התיקון הגדול ביותר. עמידת האדם על יסודות ההלכה והנאמנות לכלליה ,אף מול איומים והפחדות בחלום ,היא המבטיחה את טהרת הייחוס ואת חיבורו השלם של עם ישראל אל תורת אמת. ההתבוננות במעמקי הנפש אל מול חזיונות הלילה מגלה לנו את המאבק הפנימי המתחולל בקרבו של האדם בין כוחות הדמיון והפחד לבין קור הרוח של האמונה והתבונה. החלום ,מטבע בריאתו ,משמש כר נרחב לרחשי הלב ,להרהורים כמוסים ולחרדות הנפש .כאשר דמות מן העולם הבא נגלית אל האדם בחלומו ,ומטילה עליו אימה באיומים קשים ,המחשבה האנושית נוטה להישבר תחת עומס הפחד .הלב נחרד מן המחשבה שמא קיימת אמת נסתרת המבקשת לפרוץ ,והאדם חש שזהותם של אבותיו וכל בניין חייו עלולים להתערער במחי יד. אולם ,התורה מורה למחשבת האדם לעמוד בקומה זקופה ובחוסן נפשי .העובדה שחזקת הייחוס והמשפט אינה נעה ואינה נזעזעת מפני קולות הלילה ,מעניקה לאדם משענת פנימית איתנה .המחשבה הטהורה מבינה כי הנאמנות לכללי ההלכה ולעולם המציאותי הגלוי היא שמגינה על הנפש מפני פיזור ,מבוכה וספקות טורדניים .הפחד מבעל החלום מתפוגג כאשר האדם מדבק את מחשבתו בבורא עולם ובמצוותיו ,ויודע שאין כוח שבעולם היכול להזיק למי שצועד ביושר על פי תורת אמת.

מכאן נחשפת התובנה כי החוסן המחשבתי נבנה דווקא מתוך הנכונות לבטל את דמיונות הלילה אל מול האמת הצרופה של ההלכה. הבירור המעמיק בסוגיית החלומות והייחוס מעמיד לפנינו מצפן מוסרי נוקב ,הזורק אור יקרות על אורחות חייהם של בני תורה ועל הנהגת האדם שבין אדם למקום ובין אדם לחברו: דבקות באמת הצרופה ללא כניעה לחרדות .המוסר העולה מסוגיה זו מלמדנו כי אין לו לאדם לנהל את מסלול חייו מתוך פחדים ,דמיונות וקולות מעורפלים .הרמה המוסרית הגבוהה דורשת מן האדם להעמיד את חייו על אדני היושר ,הראיות והאמת הגלויה שציוונו הבורא .כאשר האדם נרתע מאיומים עמומים ומשנה את אורחותיו בגלל דמיונות ,הוא פוגע באמיתיותה של התורה ובסדר המתוקן שקבע לנו הקדוש ברוך הוא בעולמו. זהירות מפלגנות ומערעור הייחוסים בישראל .הדרכת התורה בנדון זה מציבה סייג מוסרי כביר מול שמועות ווידויים מאוחרים .לו היינו מעניקים משקל הלכתי לחלומות או לווידויים הפוגעים בייחוס המשפחה ,היינו פותחים פתח לחורבן הבתים ,להטלת דופי בחפים מפשע ולפירוק הטהרה בישראל .המוסר התורני מחייב אותנו להגן בעוז על חזקת כשרותם וייחוסם של בני אדם, ולהתרחק כבורח מן האש מכל מאמר או שמועה העלולים לפגום בשמם הטוב ובכבוד אבותיהם. ומכאן ניקח עמנו תובנות נפלאות המאירות את נתיבות חיינו :השתרשות באמת הגלויה והתרחקות מדמיונות .על האדם לבסס את תפיסת עולמו והכרעות חייו על אדני התורה ,ההגיון והמציאות הגלויה ,ולא לחשוש מאיומים ופחדים שמקורם בחזיונות שווא או בהרהורי הלב. שמירה נחושה על חזקות וכבוד הבריות .הדרכת ההלכה מעניקה לנו יסוד מוסרי ומעשי להגן על מעמדם ,ייחוסם ושמם הטוב של בני אדם ,ולהתעלם לחלוטין מכל שמועה ,וידוי לא מוסמך או חזיון המנסים לערער את היציבות והאמון במשפחה וביהדות.

עיקר העניין: הנה בסיום ובסיכום המסע המרתק בסוגיה חמורה זו ,עיקר העניין הוא שהתורה הקדושה לא בשמיים היא ,והמשפט העברי מיוסד אך ורק על ראיות וכללים המסורים לחכמי הדור .חזקת הייחוס והאבהות עומדת כצור איתן מול כל גלי הדמיונות וחזיונות הלילה ,ואין בשום חלום או איום מן העולם הבא כדי להזיז הלכה ממקומה או לשנות את סדרי הבריאה .כאשר האדם דבק בכללי ההלכה בתמימות ובגאון ,הוא מגן על טהרת הייחוס בישראל ופודה את נפשו מכל מבוכה ופחד. ההליכה בתמימות בדרך ההלכה היא המבצר העז השומר על הנפש מפני סערות הלב ודמיונות הלילה .העמדת החיים על אמת התורה והתעלמות מהפחדות שווא מעניקות לאדם עוז פנימי ,שלום בית וביטחון שלם בהשגחה העליונה.