איך ניזוק יוסף כאשר הלך בשליחות אביו לראות שלום אחיו והרי שלוחי מצוה אינם ניזוקים?

בשכם ,נפתחת שרשרת מאורעות נוראה המסתיימת במכירתו אל תוך עבדות במצרים .מעמד זה טומן בחובו שאלה נוקבת המנסרת בלב הלומדים מזה דורות. הלא יוסף הצדיק עסק בשליחות קודש מאת אביו יעקב לראות את שלום אחיו ולדאוג לשלומם, וכלל קבוע בידינו כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים .הכיצד אפוא הגיע היזק עצום ומר כל כך אל יוסף הצדיק ,והלא שלוחו של מקום ושל אביו היה ,ושומר מצווה לא ידע…

איך ניזוק יוסף כאשר הלך בשליחות אביו לראות שלום אחיו והרי שלוחי מצוה אינם ניזוקים? בלב פרשתנו ,עת יוסף הצדיק יוצא מאת פני אביו בעמק חברון וצועד אל עבר אחיו הרועים

בשכם ,נפתחת שרשרת מאורעות נוראה המסתיימת במכירתו אל תוך עבדות במצרים .מעמד זה טומן בחובו שאלה נוקבת המנסרת בלב הלומדים מזה דורות. הלא יוסף הצדיק עסק בשליחות קודש מאת אביו יעקב לראות את שלום אחיו ולדאוג לשלומם, וכלל קבוע בידינו כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים .הכיצד אפוא הגיע היזק עצום ומר כל כך אל יוסף הצדיק ,והלא שלוחו של מקום ושל אביו היה ,ושומר מצווה לא ידע דבר רע? שאלה זו פותחת לפנינו שער רחב להתבוננות בעומק ההשגחה ,בגדרי שליחות מצווה ,ובדרכי הנהגת ה' את עולמו. נעמוד בחרדת קודש מול מקראי הקודש והמפרשים המגלים לנו את עומק פשטותם של הדברים ואת מסכת שליחותו של יוסף הצדיק אל אחיו. בפסוקי הפרשה נאמר :וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה .וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש .ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים .ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדותן (בראשית לז ,יד-יז). רבנו שלמה יצחקי רש"י (בראשית לז ,יד) פירש כי מעמק חברון – מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון אברהם ,לקיים מה שנאמר כי גר יהיה זרעך ,ולשלוח את יוסף כדי שיגיע הדבר לידי גלות מצרים. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (בראשית לז ,יג) מבאר כי יעקב אבינו שלח את יוסף מתוך דאגה לשלום אחיו ולשלום הצאן ,וידע כי הם בקיאים בדרכים ,אך לא ידע את אשר יזמו עליהם בלשונם ובמעשיהם. רבנו יצחק אברבנאל (בראשית פרשת וישב) מבאר בארוכה את שליחותו של יוסף ואת סבוב הסיבות שגלגל הקדוש ברוך הוא על ידי שליחות זו כדי להביא את גאולת השבטים אל ארץ מצרים. מתוך מקראי הקודש ומפרשיהם ,נחשף היסוד :שליחותו של יוסף לא הייתה הליכה בעלמא אלא מהלך אלוקי עמוק ,שבו נשלח לקיים את רצון אביו וממנו התגלגלו כל קורותיו עד היותו למלך. כאשר אנו נכנסים אל תורתם הטהורה של תנאים ואמוראים במרחבי הש"ס והמדרשים ,נחשפים לפנינו היסודות העמוקים המאירים את שאלת שליחותו של יוסף ואת עומק ההצלה וההיזק. בגמרא במסכת פסחים (דף ח ע"ב) מובא היסוד המרכזי כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים ,ולמדים אנו מכך שכל מי שמהלך בדרך שליחות של מצווה והתגלה רצון שמים מוגן הוא מכל פגע ומכל נזק העלול לבוא לקראתו. בגמרא במסכת סוטה (דף יג ע"ב) מובא כי קברו השבטים את יוסף דווקא בשכם ,ודרש רבי חמא ברבי חנינא משכם גנבוהו ולשכם החזירו אבדתו ,ללמדנו את גלגל המאורעות המדויק שבו שב השלום אל מקומו ונתבררה שליחותו של יוסף. במדרש רבה (בראשית פרשה פד ,יד) מבארים את חומרת הדברים שבהם היו האחים אומרים זה לזה נשסה ביוסף את הכלבים ,וכיצד עמדה לו זכות אביו והשגחת עליון שלא יכלו להמיתו בנכליהם למרות הסכנה העצומה שאפפה אותו.

מתוך דברי התנאים והאמוראים עולה הבירור הזוהר :שליחות המצווה מעניקה מעטה של שמירה ,אך כאשר מתגלגלים הדברים אל עומק ההשגחה והתיקון העליון ,נבחנים גדרי ההיזק וההצלה במסכת חייהם של צדיקים. כאשר אנו מעמיקים חקר אל תוך אגלי טל של דברי הראשונים עליהם השלום ,נפרשת לפנינו יריעה מופלאה המבררת את שאלת שליחותו של יוסף ואת גדרי ההיזק והשמירה בשליחות מצווה. רבנו שלמה יצחקי רש"י (בראשית לז ,יז) פירש על דברי האיש שפגש את יוסף ואמר נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה ,כי דותן אינה מקום אחר אלא שם ככול הדברים והמחשבות ,וכי האחים נסעו מן האחווה וביקשו למצוא תחבולות כיצד להמיתו. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (בראשית לז ,יח) מבאר את אשר עשו האחים בטרם קרב אליהם יוסף, והביא את דברי המדרש בבראשית רבה כיצד דיברו האחים להשליכו לבור או לשסות בו את הכלבים ,וכותב הרמב"ן כי אף שהיו מחשבות רעות ועצומות נגדו ,שמרה עליו ההשגחה העליונה ושליחות האב עמדה לו שלא יכלו להמיתו בנכליהם למרות הסבל והעינוי הגדול. רבנו יעקב בן אשר בעל הטורים (בראשית לז ,כח) מבאר את עומק המכירה ואת סיבוב המאורעות, שעל ידי שירד מצרים במכירתו נתקיימה גזירת בין הבתרים והוכנה התשועה הגדולה לעם ישראל לעתיד לבוא. רבנו יצחק אברבנאל (בראשית פרשת וישב) מבאר בארוכה את כל פרשת שליחותו של יוסף, ומחדש כי אף על פי שנראה לכאורה שניזוק בשליחותו על ידי שנמכר לעבדות והושלך לבור ,הרי שאין זה נזק אמיתי שהרי כל התכלית הייתה להביאו למלוכה במצרים כדי להחיות לפלטה גדולה. מתוך משנתם הזכה של הראשונים נחשפת התמונה המאירה :שליחותו של יוסף ,הגם שעברה דרך מכאובים וייסורים עצומים ,הייתה השער שדרך נסיונותיו נבנתה הגאולה וההצלה לכל בית ישראל. כאשר אנו מעיינים במשנתם הטהורה של גדולי האחרונים עליהם השלום ,נפתחים לפנינו שערי אורה המאירים את שאלת שליחותו של יוסף ואת עומק הנהגת השמיים סביב ההיזק וההצלה. מרן רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (או"ח סימן ת"ל) מבאר את גדרי הילוכו של אדם בשליחות מצווה ואת האופן שבו שמירת שמים פועלת על ההולך בדרכו ,ומלמדנו כי שליחות אביו של יוסף הייתה מצווה גמורה של כיבוד אב המקיפה את כל הליכותיו כל עוד הוא נאמן לשליחותו. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו חפץ חיים (הלכות לשון הרע כלל ח) מבאר את עומק השמירה המיוחדת שיש למי שמהלך בדרכי שלום ואחווה ,ומחדש כי שאלת שלום אחים היא היסוד העומד כחומה בצורה לכל אדם המבקש לקרב לבבות ולחבר את הפירוד. רבי חיים מוואלוז'ין בספרו נפש החיים (שער ב) מבאר את עומק שורש הנהגת השם בעולמים, ומחדש כי כל צעד ושעל של יוסף בשליחות אביו ,הגם שנראה כלפי חוץ כהליכה אל תוך סכנה, היה מכוון במהלך עליון שבו אין שום מקרה בעולם אלא הכנה לגאולה פנימית. הראשל"צ רבנו עובדיה יוסף בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ט יו"ד סימן מ) מבאר את דין שליחות

מצווה כאשר יש צד של חשש או מכשול בדרך ,ומחדש כי עצם היות האדם שליח לדבר מצווה של אביו מגן עליו שלא יאבד חלילה ,גם כאשר הוא פוגש במבחנים קשים ובקשיים עצומים. מו"ר הגר"א וייס בספרו שו"ת מנחת אשר (בראשית סימן לט) מבאר את קושיית האחרונים מדוע חל היזק על יוסף למרות הכלל ששלוחי מצווה אינם ניזוקים ,ומחדש כי יסוד ההיזק כאן לא היה אובדן חלילה אלא צינור של ירידה צורך עליה ,שעל ידי הייסורים והמכירה נבנתה מלכותו של יוסף שהצילה את כל המשפחה ברעב. מתוך משנתם המאירה של גדולי האחרונים נשלם הבירור :שליחותו של יוסף נבחנה במבחן האש הגדול ,אך מתחת לכל היזק זמני הסתתרה יד השם שהכינה את תשועת העולמים. כאשר אנו מגיעים אל משנתם של גדולי הדורות האחרונים ,מתגלה לפנינו הוד קדומים המחובר ישירות אל פעימת הלב של ימינו ,ומבאר את עומק השאלה על שליחותו של יוסף ועל טעמי ההיזק וההצלה. הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו ילקוט יוסף (חלק שבת עמוד קמ"ה) מבאר כי הליכתו של יוסף בשליחות אביו הגם שעוררה את קנאת האחים ,מלמדת אותנו כי כל העושה שליחות מצווה מסורה לו ברכה מן השמים ללכת בדרך הישר ,וכל מכשול שנקרה בדרכו אינו פוגם בשכר שליחותו אלא מעמיד אותו בנסיון שמעל לטבע. רבי חיים שמואלביץ בספרו שיחות מוסר (פרשת וישב) מבאר את עומק תמיהת המפרשים על היזקו של יוסף ,ומחדש כי יוסף הצדיק במסירות נפשו לקיים את מצוות אביו עד תום ,למדנו ששליחות מצווה אמיתית אינה נמדדת רק בתוצאה הגשמית הנגלית לעין ,אלא בעצם ההליכה בנתיב האמת שבה האדם מוסר את נפשו על רצון אביו שבשמים ואביו שבאדמה. רבי יעקב קניבסקי בספרו קהילות יעקב (מסכת קידושין סימן כ"א) מבאר את סוגיית שלוחי מצווה אינם ניזוקים ,ומחדש כי הכלל מתקיים במלואו כאשר השליחות היא תמימה ופשוטה ,אך כאשר ההשגחה העליונה מכוונת את הדעות והמעשים כדי להביא את גאולת הכלל ,מתהפכים חבלי הייסורים לצינור של השפעה והצלה עצומה לכל הדורות. רבי שלמה זלמן אויערבך בספרו מנחת שלמה (חלק א סימן צ"א) מבאר את גדרי האחריות של השליח בדרך ,ומחדש כי יוסף בשליחותו לא חרג מן המותר שהרי יעקב שלחו לדרוש את שלום אחיו ,וההיזק שארע לו לא בא מחמת פגם בשליחות אלא מחמת גזירה עליונה של ירידת מצרים שהייתה מוכרחה להתקיים על ידי בחירתם של בני אדם. מתוך משנתם המאירה של גדולי הדורות האחרונים נחתם הבירור :שליחותו של יוסף הצדיק היא המופת המורה לכל אדם כיצד נבנית ההשגחה מתוך עומק ההסתרה ,וכיצד כל קושי בדרך הוא נדבך בבניין הישועה. כאשר אנו יוצאים מבית המדרש אל מרחבי המעשה והחיים ,מתברר כי שאלת שליחותו של יוסף והיזקו טומנת בחובה הדרכות עצומות המלוות אותנו בכל צעד ושעל: בדיקת טהרת המניע בכל מעשה שליחות ומצווה .הלימוד הגדול ממעשהו של יוסף מורה לנו

כי בכל פעם שאדם יוצא לדרך של עשייה למען הזולת או למען בניין ביתו ומשפחתו ,עליו לוודא כי שליחותו נובעת מתוך אמת פנימית טהורה של כיבוד אב ורצון שמים ,ומתוך כך לא ייבהל מפני קשיים או מכשולים הפוקדים אותו בדרך. הבנה כי ייסורים בדרך המצווה אינם ביטול השליחות אלא פתח לצמיחה .עמידתם של המפרשים על כך שיוסף עבר דרך בור ומכירה אף על פי שהיה שליח מצווה ,מלמדת אותנו שכל אדם העוסק בדבר מצווה ונתקל במבחנים מרים ,אינו צריך להתייאש או לחשוב כי אבד חלילה חלקו ,אלא לדעת שכל משבר הוא עצמו השלב המכין את הישועה הגדולה העתידה לצמוח מתוך העומק. האמון המוחלט בהנהגת השם הנסתרת .עיוננו בסוגיה זו מעניק לנו כוח ועוז לדעת כי גם כאשר שליחות טובה מסתעפת למחוזות קשים ולניסיונות המאיימים על השלום ,יד השם מכוונת את הצעדים ומוליכה את האדם מתוך חושך לאור גדול ,עד שיתברר למפרע כי הכל היה לטובה ולברכה נצחית. כאשר אנו מוסיפים נדבך על גבי נדבך בהבנת הסוגיה המופלאה הזו ,נפתחים לפנינו מרחבים חדשים המאירים באור יקרות את עומק מהלכו של יוסף הצדיק ואת סוד ההשגחה המלווה את הילוכו: בספרים הקדושים מבואר כי שליחותו של יוסף אל אחיו לא הייתה רק שליחות פרטית של בן אל אביו ,אלא הייתה זו פגישה גורלית בין שני עולמות ,עולמם של השבטים האיתנים לבין עולמו של יוסף המכין את תשתית הגלויות והישועות ,ומכיוון שכך נדרש כאן מחיר רוחני עצום שדרכו עוברת בניית האומה. עוד מבארים המפרשים כי עצם העובדה שיוסף המשיך לחפש את אחיו בדוקא לאחר שלא מצאם בשכם ,ומסר את נפשו לקיים את שליחות אביו עד תום ,מגלה את גודל דבקותו במידת האמת ובכיבוד אב המסור ללא שום חשבונות אנושיים ,וזוהי הנקודה שהפכה אותו מעלם צעיר למשביר ומנהיג לכל ארץ מצרים. ההתבוננות במעשה זה מעמיקה לנו את ההבנה כי הקדוש ברוך הוא מגלגל את שליחותם של צדיקים בדרכים נסתרות ,שבהן נראה לכאורה שהדרך מסתעפת אל מחוזות של מכאוב וייסורים, אך באמת אין זו אלא סולם המעלה את האדם ואת העולם כולו אל פסגת היעוד האלוקי הנצחי. כאשר אנו צוללים אל מעבי המחשבה וההשקפה הטהורה ,נגלה לפנינו כי שאלת שליחותו של יוסף והיזקו אינה עומדת רק בגדרי ההלכה היבשים ,כי אם היא פותחת צוהר אל מעמקי הנפש ואל האמונה הברורה בדרכי השגחת הבורא על עולמו. המחשבה העמוקה מורה לנו כי האדם המהלך בדרך המצווה עלול לפגוש לעיתים קרובות במכשולים עצומים המאיימים לשבור את רוחו ,ונדמה לו כי שכר פעולתו אבד .אולם עיוננו בסוגיה זו מלמדנו כי כל קושי וכל פגיעה אינם אלא מסע עמוק שדרכו מבוררת זכותו הפנימית של האדם, ודווקא מתוך השפלות והירידות נבנים הכוחות הגדולים ביותר המוכנים להנהגה ולגאולה. בהשקפת התורה מתברר כי שליחותו של יוסף לא הייתה תקלה חלילה בהנהגת העולם ,אלא ראשיתו של מהלך אלוקי אדיר שבו כל צעד של יסורים וכל מכשב בדרך היו חלק מפסיפס פלאי שנועד להציל את משפחת יעקב ולהכין את יסודות האומה מתוך חושך ואור משמשים בערבוביה.

מתוך מבט זה אנו למדים כי ההיסטוריה הפרטית והכללית כולה אינה נמדדת לפי השעה הראשונה של המשבר ,אלא לפי התכלית הנצחית שאליה מכוון האדון ברוך הוא את צעדי נאמניו, מתוך אמונה שלמה כי כל נסיון הוא מדרגה בסולם העולה בית אל. כאשר אנו עומדים בבירור התמיהות והשאלות המנסרות בלב המעיין ,נפתחים לפנינו שערי אורה המאירים את העמק ואת הדרך: שאלה מרכזית עולה ומתרוממת מתוך הסוגיה :אם אמנם קבעו חכמינו זכרונם לברכה כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים ,הכיצד ייתכן שיוסף הצדיק ,שכולו אומר שליחות קודש מאת אביו ,הגיע לידי ייסורים נוראים כאלה של השלכה לבור ומכירה לעבדות ,והלא מובטח לשומר מצווה שלא ידע דבר רע? התשובה המאירה עולה מתוך עומק משנתם של רבותינו :ההבטחה ששלוחי מצווה אינם ניזוקים עומדת בתוקפה המלא כאשר מדובר בנזק הבא לכלות ולשבור את שליחותו של האדם בלא תכלית .אולם כאשר ההיזק אינו אלא תחנה מוכרחת וצינור של ירידה לצורך עליה שדרכו מתקיימת גזירת שמים עליונה וגאולת הכלל ,אין זה נזק המבטל את השליחות אלא הוא חלק מן המהלך האלוקי הפועל את תשועת העולמים. שאלה נוספת מהלכת בקודש :למה נצרך כל המסע המפרך הזה של יוסף ,והלא מקום אבותיו היה יכול להצילו בדרכים פשוטות יותר ,ומה היה העניין לגלגל את היזקו דווקא דרך שליחותו אל אחיו? הביאור המתוק מתבסס על ההכרה כי בניין האומה ועיצוב דמותו של יוסף כמשביר ומנהיג לא יכלו להיוותר במתכונת של בן המפונק באוהל אביו ,אלא נדרש לו לעבור את כור המצרף של הבדידות ,ההתמודדות והייסורים ,כדי שיתגלו בקרבו כל כוחות ההנהגה והמלכות שנגוזו בו מעוד ימיו ,וכך הפך כל משבר לאבן פינה בבניין עולמו של עם ישראל. ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום ,עת אנו מפלסים את נתיבותינו בין משברי הזמן ובין מבחני החיים הפוקדים את האדם בכל יום ויום ,ומתוך אמונה שלמה נדע כי כל צעד של אמת וכל מסירות נפש בדרכי שלום ואחווה אינם הולכים לאיבוד לעולם ,אלא הם הבונים את קומתנו הפנימית ופותחים את שערי הישועה.

עיקר העניין: בלב הסוגיה העמוקה מתברר כי מסעו של יוסף הצדיק אינו סיפור היסטורי בעלמא ,כי אם מראת תאורה לדרכו של כל אדם העובר במצולות החיים, שבהם כל קושי ומכאוב בדרך המצווה אינם אלא מדרגה עליונה שדרכה פועל הקדוש ברוך הוא את תשועת נפשו ואת תיקון עולמו באהבה גדולה .כי האדם המהלך בתם לבבו מול כל סערות הזמן מגלה לבסוף שכל נסיונותיו היו אוצרות של חיים ,וכל ירידה צמחה מתוכה לבניין נצחי של אורה ושמחה.