מה הסוכה יודעת על אושר שהבית שלנו שכח?

בבית יש יותר. יותר מקום. יותר נוחות. יותר פרטיות. יותר הגנה. ובכל זאת דווקא הסוכה נקראת מקום של שמחה. אולי מפני שאושר אינו גדל תמיד ביחס ישר לכמות הדברים שיש לנו. לפעמים ככל שיש יותר, יש גם יותר מה לתחזק, להשוות, לשדרג ולפחד לאבד. בסוכה פתאום הדברים פשוטים. שולחן. כיסאות. אוכל. אנשים. סכך. ואפשר להיות שמחים. לא מפני שעוני הוא אידיאל, אלא מפני שפשטות חושפת מה באמת נדרש כדי שרגע יהיה טוב. הרבה מן הדברים שאנחנו עובדים קשה כל כך להשיג משפרים את תנאי החיים. לא כולם משפרים את החיים עצמם.

**אולי הסוכה אינה מבקשת מאיתנו לחיות עם פחות. היא מבקשת מאיתנו לגלות כמה מעט אנחנו באמת צריכים כדי להרגיש שיש לנו הרבה.**

איזה דבר שפעם חשבת שהוא תנאי לאושר גילית שהוא רק תנאי חיים ולא החיים עצמם?