למה דווקא בחג השמחה אנחנו קוראים את קהלת?

מנהג ישראל לקרוא בסוכות את ספר קהלת, ספר שמטלטל כמעט כל דבר שאנחנו רגילים לרדוף אחריו. **"הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"** (קהלת א, ב). ובהמשך: **"מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש"** (קהלת א, ג). למה להכניס שאלות כאלה דווקא לחג של שמחה? אולי מפני שיש שמחה שאפשר להגיע אליה רק אחרי שמפסיקים לצפות מן הדברים הלא נכונים לתת לנו את מה שהם אינם מסוגלים לתת. קריירה יכולה לתת סיפוק, אבל לא לענות על כל שאלת המשמעות. כסף יכול לתת נוחות, אבל לא אהבה. פרסום יכול לתת הכרה, אבל לא בהכרח ערך עצמי. קהלת אינו אומר שאין משמעות לכלום. הוא מפרק את האשליה שכל אחד מן הדברים הזמניים יכול לשאת על גבו את כל משמעות החיים.

ואז אפשר ליהנות מהם בלי לעבוד אצלם. **אולי "הבל הבלים" אינו משפט נגד החיים. הוא משפט שמציל את החיים מן הציפייה הבלתי אפשרית שכסף, מעמד, הצלחה או הנאה יעניקו לנו לבדם סיבה לקום בבוקר.**

מאיזה דבר טוב בחיים אתה דורש לתת לך משהו שהוא מעולם לא היה מסוגל לתת?